טרום סוכרת: הסימנים שכדאי להכיר ומה אפשר לעשות כדי לעצור את ההתקדמות

רבים מגלים במקרה, בבדיקת דם שגרתית, שרמת הסוכר שלהם גבוהה מהתקין, אבל עדיין לא בטווח של סוכרת. המצב הזה נקרא טרום סוכרת, והוא נפוץ הרבה יותר ממה שנדמה. בעולם מדובר במאות מיליוני אנשים, ורבים מהם כלל אינם יודעים על כך. החדשות הטובות הן שטרום סוכרת הוא בדיוק השלב שבו אפשר לפעול, ובמקרים רבים לעצור או לעכב את ההתקדמות לסוכרת מסוג 2. במאמר הזה נסביר מה זה, איך מאבחנים ומה אפשר לעשות.

מה זה בעצם טרום סוכרת

טרום סוכרת הוא מצב שבו רמת הסוכר בדם גבוהה מהנורמה, אבל לא מספיק גבוהה כדי לאבחן סוכרת. ברוב המקרים, מאחורי המצב עומדת תנגודת לאינסולין: התאים בגוף מגיבים פחות טוב לאינסולין, ההורמון שמכניס את הסוכר מהדם לתאים. הלבלב מנסה לפצות ומפריש יותר אינסולין, אבל עם הזמן הוא עלול להתקשות לעמוד בעומס.

חשוב להבין שטרום סוכרת איננו אבחנה של מחלה, אלא סימן אזהרה. הוא מצביע על סיכון מוגבר לפתח סוכרת מסוג 2, וגם על סיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם. דווקא משום כך, הגילוי שלו הוא הזדמנות לשנות כיוון.

למה קשה לזהות את המצב

הבעיה המרכזית בטרום סוכרת היא שברוב המקרים אין לו תסמינים בכלל. אדם יכול להרגיש מצוין, לתפקד כרגיל ולא לדעת שרמת הסוכר שלו עולה. לכן הדרך העיקרית לגלות אותו היא בדיקות דם תקופתיות.

בחלק מהמקרים יש סימנים עדינים שיכולים לרמז על בעיה בוויסות הסוכר, כמו עייפות לאחר ארוחות, צמא מוגבר, השתנה תכופה או כתמים כהים בעור באזור העורף ובבתי השחי. אבל אין להסתמך על סימנים כאלה, שכן הם לא ספציפיים ויכולים לנבוע מסיבות רבות אחרות. האבחון נעשה רק על ידי רופא, בבדיקות מתאימות.

איך מאבחנים

הבדיקות העיקריות לאבחון טרום סוכרת הן בדיקת סוכר בצום, בדיקת המוגלובין מסוכרר שמשקפת את ממוצע רמות הסוכר בחודשים האחרונים, ולעתים גם העמסת סוכר. רופא המשפחה יפרש את התוצאות לפי ערכי הסף המקובלים, ויחליט אם יש צורך בבדיקות חוזרות או נוספות.

בישראל, בדיקות סוכר נכללות בדרך כלל בבדיקות הדם השגרתיות שקופות החולים ממליצות עליהן למבוגרים. מי שיש לו גורמי סיכון, כדאי שיקפיד לבצע אותן באופן סדיר ולא לדחות. מומלץ גם לבקש מהרופא הסבר על התוצאות, ולא להסתפק רק בסימון של תקין או לא תקין.

מי נמצא בסיכון

יש כמה גורמים שמגבירים את הסיכון לטרום סוכרת ולסוכרת מסוג 2. חלקם אינם בשליטתנו, וחלקם כן:

• עודף משקל, ובמיוחד הצטברות שומן באזור הבטן
• אורח חיים יושבני ומיעוט פעילות גופנית
• היסטוריה משפחתית של סוכרת בקרבת משפחה ראשונה
• גיל מעל ארבעים וחמש, אם כי המצב מאובחן גם בגילים צעירים יותר
• סוכרת הריון בעבר או לידת תינוק במשקל גבוה
• לחץ דם גבוה או רמות חריגות של שומנים בדם
• תסמונת השחלות הפוליציסטיות אצל נשים

מי שמזהה אצלו כמה מהגורמים האלה, כדאי שישוחח עם רופא המשפחה על תדירות הבדיקות המתאימה לו.

שינויים באורח החיים שעושים הבדל

המחקרים בתחום מעודדים מאוד. תוכניות התערבות גדולות הראו ששינויים באורח החיים, כמו ירידה מתונה במשקל ופעילות גופנית סדירה, יכולים להפחית באופן משמעותי את הסיכון להתקדמות לסוכרת. לא מדובר בירידה דרמטית: גם ירידה של כמה אחוזים בודדים ממשקל הגוף יכולה להשפיע.

בתחום התזונה, ההמלצות הכלליות כוללות הפחתה של משקאות ממותקים, מאפים ומוצרים מקמח לבן, והגדלה של צריכת ירקות, קטניות, דגנים מלאים וחלבון איכותי. בתחום הפעילות, הליכה מהירה של חצי שעה רוב ימות השבוע, בשילוב אימוני כוח פעמיים בשבוע, היא בסיס מצוין. שינה מספקת וניהול סטרס משלימים את התמונה.

הליווי המקצועי

אף שהשינויים נשמעים פשוטים, יישומם לאורך זמן אינו קל. כאן נכנס הליווי המקצועי. דיאטנית קלינית יכולה לבנות תפריט מותאם אישית, שמתחשב בהרגלים, בטעמים ובשגרה. פיזיותרפיסט או מאמן כושר מוסמך יכולים לעזור לבנות תוכנית פעילות בטוחה. קופות החולים מציעות לעתים קרובות סדנאות וקבוצות תמיכה בנושא, ושווה לבדוק מה זמין.

בחלק מהמקרים, הרופא עשוי לשקול גם טיפול תרופתי, בהתאם לרמות הסוכר ולגורמי סיכון נוספים. ההחלטה הזו צריכה להתקבל רק במסגרת מעקב רפואי, ואין להתחיל או להפסיק טיפול על דעת עצמכם.

מעקב לאורך זמן

מי שאובחן עם טרום סוכרת צריך להמשיך במעקב סדיר, בדרך כלל בדיקות חוזרות פעם בשנה או לפי הנחיית הרופא. המעקב מאפשר לראות אם השינויים באורח החיים עובדים, ולזהות מוקדם אם יש צורך בהתערבות נוספת. רבים מגלים שאחרי שנה של שינויים, הערכים שלהם חזרו לטווח התקין.

טרום סוכרת אצל צעירים וילדים

בעבר נחשבה סוכרת מסוג 2 למחלה של גיל מבוגר, אבל בעשורים האחרונים מאבחנים טרום סוכרת וסוכרת גם בקרב צעירים, ואף בני נוער. הסיבות העיקריות הן עלייה בשיעורי עודף המשקל, ירידה בפעילות הגופנית והרגלי תזונה שמבוססים על מזון מעובד ומשקאות ממותקים.

להורים יש תפקיד חשוב במניעה. הקפדה על ארוחות משפחתיות מסודרות, הגבלת משקאות ממותקים בבית, עידוד פעילות גופנית שהילדים נהנים ממנה והגבלה סבירה של זמן מסך, הם צעדים שתורמים לכל המשפחה. כשיש היסטוריה משפחתית של סוכרת או סימנים מדאיגים, כדאי לשוחח עם רופא הילדים על הצורך בבדיקות.

לסיכום, טרום סוכרת הוא קריאת השכמה ולא גזר דין. בזכות בדיקות דם פשוטות אפשר לזהות אותו מוקדם, ובזכות שינויים מתונים ועקביים באורח החיים אפשר במקרים רבים לעצור את ההתקדמות. הצעד הראשון הוא לבצע את הבדיקות, והצעד השני הוא לפעול יחד עם הרופא ועם אנשי המקצוע המתאימים.